<h1>יחוסי תנאים ואמוראים לרבינו יהודה ב"ר קלונימוס משפירא רבו של הרוקח — ערך חגי הנביא</h1>
<h2>דף טז.</h2>
חגי הנביא לפי שמצינו בתלמוד [יבמות ט"ז ע"א] כי העידו משמו תנאים שראוהו כגון ר' דוסא בן ארקינס הזקן וכמו שכתבתי למעלה ובירר' כי ראהו, על כן כתבתיו גם בסדר זה כאשר כתבתי דניאל איש חמודות לפי שגזר על השמן כרב. מצינו שהעיד ר' דוסא הזקן משמו שלשה דברי' צרת הבת שהיא אסורה כב"ה, עמון ומואב מעשרין מעשר עני בשביעית כר' טרפון וכר' אליעז' ודלא כר' אלעזר בן עזריא מעשר שני כדאיתא בפ"ד דמס' ידים [מ"ג]. ועל סדר דוסא כתבתי ההל' התלויות בהן. ומקבלי' גרים מן הקרדיים ומן התרמודים מן הקרדיים ולא מן הקרתיים כדמסיק רב אשי התם בפ"א דיבמות כדאמרי אינשי קרתויי פסולין. ואע"ג דמסקנא דשמעתא ר' יוח' וסביא דאמרי' אין מקבלין גרים מן התרמוד ופליגי אחגאי, מיהו אנן קיימ' לן כחגי, חדא דקיימ' לן בהא כר' יוח' הל' כסתם וסתם המשנ' במס' נדה פ' דם הנדה [נ"ו ע"ב] כל הכתמי' הבאים מן הגויים טהורי' ואפי' מן התרמוד', וא"ר יוח' התם במס' נידה זאת אומרת מקבלי' מן התרמוד והאי סתמ' היא וא"ר יוח' הל' כסתם משנ' אלמ' מקבלין גרים דבכלל גרים גמורי' הן, [ועוד] דהא פסולי דידהו דאין מקבל' ר' יוח' וסביא חד אמ' משום עבדי שלמה וחד אמ' משום בנות ירושלים, ובין למר בין למר קסברי [גוי] ועבד הבא על בת ישראל הולד ממזר ומיהו תורת ישר' ממזר עליו דאי קסבר גוי הבא על בת ישר' גוי הוא למה לא יקבלו גרים מהן, וממזרת כתמיה טמאין, היל' אין מקבלי' גר' מהן דגר מותר לבא בקהל וממזר אסור, מיהו לדברי חגי מקבל' דקסבר גוי ועבד הבא על בת ישר' הולד כשר הכי קיימ' לן כאמימר דפסק בהחולץ [יבמות מ"ה ע"ב] וכן סתם התלמוד גוי ועבד הבא על בת ישר' הולד כשר בין פנויה בין אשת איש, ועיין למעלה בסדר גזא. באילו שלשה דברי' שהעיד ר' דוסא הזקן משום חגי הנביא הל' כמותו וכולן להקל וכן דברי ר' דוסא סתם כולן להקל.
גרס' בפ' אחרון דבכורות [נ"ז ע"ב] ומייתי בפ' א' דראש השנה [ז' ע"ב] ר' מאיר אומר בא' באלול ראש השנה למעשר בהמה ובגמרא דבכורות [נ"ח ע"א] תניא בן עזאי אומר הואיל והללו אומר' כך וכו' עד א"ר יוסי מפי שמועה אמרוה מפי חגי זכריה ומלאכי, ובשחיטת חולין פ' ראשית הגז הל' כמה הוא מרובה [קל"ז ע"א] תניא א"ר ישמע' ב"ר יוסי (משמו) [משום] אביו ארבע, ומסקנ' א"ר יוח' מפי שמועה אמרה מפי חגי זכריה ומלאכי. ובפ' קדשי קדשים במס' זבחי' [ס"ב ע"א] א"ר יוח' שלשה נביאים עלו עמהן מן הגולה אחד שהעיד להן על המזבח, ואחד שהעיד להן על מקום המזבח, ואחד שהעיד להן שמקריב אע"פ שאין בית. ובמתניתא תנא ראב"י מוסיף אחד העיד להן על התורה שיכתב הכתב אשורית, ועיין למעלה בחיבור דברי ר' אליעזר בן יעקב בחיבור מסכ' זבחי' ההלכות התלויות בעדות זו. ואילו שלשה נביאים הן חגי זכריה ומלאכי שעל ידיהן בנו בני הגולה כדכתי' והצלתן [בהתחלתה] בנבואת חגי וגו'. אילו [הדברים] א"ר יוחנן שמפי שמועה חגי זכריה ומלאכי נאמרו. גר' במס' נזיר פ' כהן גדול סוף גמ' דהשדרה והגולגולת [נ"ג ע"א] א"ר אלעז' זקנים הראשונים מקצתן היו אומ' חצי קב עצמות וחצי לוג דם (לא) לכל [רובע עצמות ורביעית דם לא לכל] ומקצתן היו אומ' אף רובע עצמות ורביעית דם לכל, ב"ד של אחריהן אמרו חצי קב עצמות וחצי לוג דם לכל רובע עצמות ורביעית דם לתרומה ולקדשים אבל לא לנזיר ועושה פסח, והא אין הכרעה שלישית מכרעת. א"ר יעקב מפי שמועה אמרוה מפי חגי זכריה ומלאכי.
